בתחילת דרכי כסופר סת"ם צעיר תהיתי לעצמי כיצד היו בודקים ספרי תורה לאותיות חסרות ויתרות לפני פריצת עולם המחשבים לחיינו? במהלך השנים התוודעתי לסיפורו של יהודי מיוחד ר' יהושע הי"ו שסיפר בצעירותו הוא זוכר שאביו שהיה סופר סת"ם כתב ספרי תורה ומה רבה הייתה ההתרגשות כאשר היה מגיע לסיום הכתיבה של ספר התורה וכך הוא מספר… בדורות הקודמים לפני הקידמה הטכנולוגית כאשר רצו לערוך בדיקה של אותיות חסרות ויתרות בספרי תורה חדשים שרק נכתבו או ישנים שרצו לבודקם, היו יושבים בצוותא זוג יהודים והיה אחד קורא מתוך חומש את אותיות וצירופי המילים הכתובות בחומש שלפניו והיה יהודי אחר שלמולו פתוח ספר הנבדק והוא היה עוקב לקריאתו של חברו על מנת לבדוק שלא חסרה איזה אות או נכתבה אות יתרה שלא במקומה. מלאכה זו הייתה לוקחת זמן רב ונמשכה לעיתים גם חודש ימים, באותו החודש היו אבי ע"ה וחברו נפגשים לכמה שעות מדי יום ביומו ובודקים אות אחרי אות בספר התורה שהכל כתוב בצורה הנכונה ולפי כללי ההלכה וזה היה תהליך ארוך ומייגע שבו אני זוכר את אבי ע"ה טרוד מאוד בתהליך הבדיקה על מנת לוודא שהכל נכתב כדבעי.